כלי נגישות

מישורי לס בצפון הנגב

במבט שטחי בעונת הקיץ, נדמה למתבונן כי הלס בצפון הנגב הוא אזור חרב ונטול חיים, אך באביב לא ניתן להישאר אדישים למראה השטח המתכסה במרבדי פריחה מרהיבים, ובהם עושר אדיר של פרוקירגליים, ומגוון עופות, זוחלים ויונקים. מישורי הלס בצפון הנגב מהווים מערכת אקולוגית חשובה, אך רק 4% משטחי הלס בצפון הנגב מוגנים במסגרת שמורות טבע.

באופן טבעי, נופו של הלס הוא נוף פתוח ודל מאוד בעצים מחוץ לערוצי הנחלים. הסיבה לכך נעוצה בתכונותיו של הלס: הלס הוא משקע דקגרגר, אשר מגיע כאבק המוסע עם הרוחות אל צפון הנגב מדיונות החול של סיני ומערב הנגב, ומהסהרה. עם שקיעתו הוא נרבד על פני הקרקע, מתערבב בקרקע המקומית, וכך יוצר פסיפס מגוון של טיפוסי קרקע שונים.

חוברה מדברית | צילום: אסף מרוז

קרקע הלס, במיוחד בסביבה יובשנית, מציבה אתגר בפני עצים וצמחים מעוצים אחרים: מי הגשמים הנספגים בשכבות הקרקע העליונות, אוטמים את פני השטח בשל האופי החרסיתי של הלס, ויוצרים קרומים פיזיקליים קשים. הקרומים גורמים לכך שמרבית המים הופכת לנגר עילי, ושאריתםאובדים באידוי. לכן, נשארים לצמחים רק מעט מים זמינים, ולפיכך הצומח המעוצה בקרקעות הלסדל יחסית. ואכן, תצורת הצומח האופיינית לו היא שילוב של צמחים עשבוניים ובנישיח, לעיתים בתוספת עצים המפוזרים בדלילות במרחב, בעיקר בערוצים.

מינים אופייניים לשטחי הלס נמצאים בסכנת הכחדה בגלל הכמות והעוצמה של האיומים על השטח מחד, ובשל רמת ההגנה הסטטוטורית הנמוכה מאידך. כך למשל מבין הזוחלים: הלטאה האנדמית שנונית בארשבע; מבין העופות: חוברה מדברית, רץ מדבר וקטה חדת זנב; ומבין היונקים: ירבוע גדול. ברשימת הצמחים המאוימים נמצאים ארבעה מינים בסכנת הכחדה: דמומית עבתשיבולת, אירוס הנגב, אירוס שחום ושום קולמן.

שטחי הלס הטבעיים צומצמו משמעותית בעשורים האחרונים כתוצאה משלל פעילויות פיתוח, הכוללות: הקמת יישובים חדשים והרחבת יישובים קיימים, התיישבות בלתי מוסדרת של הפזורה הבדואית, פעולות ייעור, פיתוח תשתיות, התרחבות החקלאות המודרנית האינטנסיבית, ובמידה פחותהגם התרחבות החקלאות המסורתית האקסטנסיבית.

ראוי כי השטחים שיימצאו כבעלי הערכיות האקולוגית הגבוהה ביותריזכו להגנה סטטוטורית כשמורות טבע, בתוספת הגנה על שטחים נוספים שיאפשרו גודל וקישוריות מספקים לצורך תפקוד המערכת האקולוגית.

שנונית באר שבע | צילום: בועז שחם

 

חוברה מדברית | צילום: אסף מרוז