כלי נגישות
- הגדלת גודל גופן
- הקטנת גודל גופן
- חזרה לגודל גופן מקורי
- ניגודיות כהה
- ניגודיות בהירה
- שחור-לבן
- איפוס ניגודיות
- ניווט מקלדת
- פונט קריא
- קו תחתון לקישורים
הדו"ח עדיין ריק, יש לשמור אליו מידע לפני צפייה בו
את/ה בטוח/ה?
כל התוכן שהזנת במסגרת דיווח זה ימחק ולא ניתן יהיה לשחזרו
אור הוא הסיגנל הביולוגי האמין ביותר על פני כדור הארץ, ולכן מסנכרן את הפעילויות של מרבית היצורים החיים – מנדידת הציפורים, דרך רביית האלמוגים ועד למחזור ההורמונלי של האדם.
זיהום אור הוא אור הפולש לאזור שאינו מיועד להארה, וגורם שם לשיבוש של תפקוד המערכות האקולוגיות, לפגיעה בבעלי חיים, לפגיעה בחווית שמי הלילה, ולפגיעה בריאותית באדם. זיהום אור מפר את הסדר הטבעי שמלווה את כדור הארץ מזה 4 מיליארד שנים: סדרי בראשית מודגמים בצורה נהדרת בתפילת מעריב: ״בִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוכָבִים בְּמִשְׁמְרותֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצונו. בּורֵא יום וָלָיְלָה. גּולֵל אור מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אור. וּמַעֲבִיר יום וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה".
מעבר לנזק האקולוגי) לטבע) והבריאותי (לאדם) שזיהום אור גורם, זיהום אור מהווה גם סיכון עסקי ובזבוז כספי לחברה.
המודעות המתעוררת בקרב הציבור כבר הובילה למספר מקרים של תביעות נזיקין בנושא סינוור מתאורה פולשנית.
זיהום אור מהווה בזבוז משאבים עצום – הארה למקומות לא נדרשים (כמו לכיוון שמי הלילה או הרחק לכיוון האופק) יכול לגרום לבזבוז של חשמל ופליטות מיותרות של פחמן דו חמצני.
הקפדה על תכנון ויישום של תאורה לא מזהמת יכולים לחסוך עד 80% מצריכת החשמל, ולשפר את יעילות התאורה תוך יצירת סביבה בטוחה ביולוגית.
הפיתרון לבעיית זיהום האור הוא פשוט:
א. תכנון מוקדם של התאורה – להגדיר האם צריך להאיר, להיכן צריך להאיר, באיזו עוצמה ובאיזה משך – כל הלילה או רק חלקו הנחוץ לצרכי פעילות.
ב. תרגום התכנית למפרט טכני בעזרת יועץ תאורה.
ג. יישום פתרונות פשוטים של סוג הנורה (אורכי גל בטוחים ביולוגית), סוג גוף התאורה (המכוון את האור למקום הנכון), או חיישנים רגישים לזמן או לצורך.
ד. התקנת אמצעי הארה שמאירים רק לאזור המיועד להארה. יש להמנע מכל פליטת אור לעבר האופק או מעליו.
מאז המצאת המאור החשמלי בשלהי המאה ה-19, האדם המודרני אינו תלוי עוד במחזורי תאורה טבעיים של השמש והירח. קצב החיים המואץ של העידן המודרני דחף אותנו להרחיב את שעות הפעילות שלנו אל תוך שעות החושך וללא תלות בעונת השנה.
תוצר לוואי של פעילותו הלילית של האדם הינו זיהום אור. זיהום אור הינו מונח המתייחס לתאורת לילה מלאכותית, אשר בשל תכנון לקוי פולשת למקומות המגורים שלנו, מסנוורת אותנו, פוגעת בטבע סביבנו וזולגת לאופק ולרקיע.
נזק לטבע
כמונו, גם בעלי חיים וצמחים התפתחו בהתאמה למחזור התאורה הטבעי. תאורה מלאכותית, ולו הקלושה ביותר, מביאה לפגיעה בלתי הפיכה בתפקודם. תאורה מעניקה יתרון למינים מסוימים על חשבון מינים רגישים יותר ועל ידי כך משנה את הרכב החברה.
תחמס נובי | צילום: יהונתן מירב
צב ים ירוק שאך בקע מהביצה ומאתר את דרכו אל המים. לרוב הצבים בוקעים בלילה ומוצאים את דרכם באמצעות נצנוץ הירח והכוכבים על הגלים | צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים.
נזק כלכלי
העלות הגלובלית של תאורה עודפת מוערכת ב- 4.9 מיליון ליטרים של דלק או 380 מיליארד דולר. עודפי תאורה תורמים לשינויי האקלים והם שווי ערך לשריפת 5.8 מיליון טון של פחם בשנה.
נזק בריאותי
יצורים חיים התפתחו לאורך האבולוציה בהתאמה למחזורי התאורה הטבעיים של השמש והירח. חשיפה לתאורה מלאכותית בשעות החשיכה משבשת מנגנונים הורמונליים ופוגעת בתפקודי החיים הבסיסים ביותר של האדם. בבני אדם נמצא קשר בין חשיפה לאור לבן בשעות הלילה לבין הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, השמנה, התבססות מחלות כגון סרטן וסוכרת ובעיות לחץ דם ובעיות לב.
פגיעה באיכות שמי הלילה
חלק מהאור המלאכותי מתפזר באטמוספרה ומביא להתבהרות שמי הלילה וליצירת התופעה המכונה "זוהר שמיים אורבאניים" . אותו נגה עירוני היוצר הילה סביב העיר ונראה לעיתים גם במרחק של 160 ק"מ, אינה מאפשר לתושבי העיר והשטחים הפתוחים סביבה ליהנות ממראה השמים והכוכבים. בשנת 2001, כ–61% מאוכלוסיית העולם חיה תחת שמי לילה מוארים מעבר לרמות הטבעיות. באין אפשרות לצפייה בכוכבים, מתקבלת פגיעה באיכות החיים והרווחה הנפשית, פגיעה כלכלית (תיירות), מדעית – אסטרונומית ואסתטית.
אחד מהמפגעים העיקריים, ההולך ומתגבר בעשורים האחרונים, הוא זיהום אור מכבישים:
עטלף חרקים מהמין פרסף גדול. עטלפי חרקים מהווים שליש ממיני היונקים של ישראל ולהם חשיבות כלכלית גדולה בטריפת מזיקי חקלאות ויתושים. אור מהווה גורם משיכה לריכוזי חרקים המסתחררים סביב מקור התאורה עד לאפיסת כוחות. מיני עטלפים הניזונים מחרקים אלה, משגשגים על חשבון מינים רגישים של עטלפים | צילום: ערן לוין
1. האם להאיר?
אם אין חובה להשתמש בתאורה, עדיף להמנע ממנה. ניתן גם להציב תאורה הנדלקת בהתאם לצורך – לפי שעות, מפסק או חיישן תנועה.
2. כמה להאיר?
יש להגדיר היטב את הצרכים, ולפיהם לתכנן את עוצמת התאורה. לדוג', מצלמות אבטחה דורשות תאורה מינימלית ביותר.
3. להיכן להאיר?
יש להגדיר את הצרכים של השטחים הדרושים בהארה, ולתכנן הארה רק של שטחים אלה, תוך הגדרה שכל שטח החורג מהשטח המיועד להארה – יהיה חשוך לחלוטין. הבסיס לכך הוא התאמה של גופי התאורה לדרישות.
4. איך להאיר?
אור מורכב מתמהיל של אורכי גל ("צבעים") שונים. אורכי הגל שהעין האנושית רגישה אליהם, כלומר יודעת לנצל אותם בצורה מיטבית לראיה, הם בתחום הספקטרלי של האור הירוק. לעומת זאת, השעון הביולוגי שלנו ושל חלק מבעלי החיים מגיב לאורכי גל בתחום הכחול. לכן, חשוב להקפיד שהגוון של תאורת חוץ מותאם לראייה (ולכן מתאפיין בגוון "חם") ואינו "מפעיל" את השעון הביולוגי (כלומר אינו אור "לבן קר"). לצורך כך, כלל האצבע הוא תאורה שאינה עולה על 3000 קלווין, ואינה מכילה אור כחול בעוצמה גבוהה.
)
