כלי נגישות

נחלים

הציר הכחול שסובל הכל… הנחלים מהווים מערכת אקולוגית חשובה במיוחד באזור יובשני כמו ישראל. אין אזור שאין בו נחל, איתן או אכזב, ובו הנחל מהווה מוקד של טבע ומסדרון אקולוגי המהווה ציר תנועה והפצה לבעלי חיים וצמחים.

אין אזור בישראל שאין בו נחל, ציר נמוך שמרכז אליו את מי הנגר הזורמים במערכת מסועפת. לעיתים זהו נחל איתן המוזן במי מעיינות, ולעיתים נחל עונתי הזורם זרימה שיטפונית בחורף.
במיוחד באזור יובשני כמו ישראל, צירי הנחלים, בזכות המים שבהם, מהווים מוקד של טבע ומגוון ביולוגי החיוני לתפקוד כל המערכת האקולוגית שסביבם.
הנחל הוא מערכת חיה וזורמת, אשר תלויה באספקת מים נקיים, בשמירת הקישוריות בין חלקיו (ללא קיטוע הידרולוגי), במסדרון נחל רחב ועתיר צומח, ובמניעת זיהום, ריסוס, ופגיעה במורפולוגיה הטבעית שלו.

הנחלים מהווים מקום מחייה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים, בהם מיני צומח מים וגדות, חסרי חוליות (כגון חרקים, רכיכות, סרטנים), דו-חיים, דגים, עופות מים, עופות גדה ויונקים. למרות נדירותם, מקווי המים מהווים בית גידול עיקרי לכ- 6% ממספר המינים המוכרים למדע בהם קרוב ל 40% ממיני הדגים על פני כדור הארץ. עם זאת, נחלים הינם מהמערכות האקולוגיות המאוימות והרגישות ביותר להפרעה על פני כדור הארץ. מבין הסיבות לכך ניתן למנות את נדירותם של המים המתוקים החופשיים בטבע (0.001%), מיקומם הטופוגרפי הנמוך של גופי המים ביחס לסביבתם (מבלע לחומרים הנקווים מהסביבה היבשתית, כמו דשנים, חומרי הדברה ומזהמים אחרים), והשירותים שהם מספקים לאדם, אשר היוו בסיס לניצול יתר (מי שתייה, השקיה לחקלאות, פנאי ונופש, דיג, אנרגיה הידרואלקטרית ועוד). תועלותיהן לאדם הביאה לניצול ופגיעה קשה במערכות המים המתוקים על פני כדור הארץ, במיוחד באזורים בהם מצוקת המים גבוהה.

במדינת ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי על ספר המדבר, מצוקת המים הגבוהה מחד והפיתוח הסביבתי המואץ מאידך, הביאו ללחץ מוגבר על הנחלים. החל משנות ה-40 של המאה ה- 20 ועם העלייה המהירה במספר התושבים במדינת ישראל, גדלה משמעותית צריכת המים השפירים לשימושי האדם ועמה החריפה הבעיה הסביבתית. שפיעת המעיינות של נחלי האיתן שהזרימו בעבר כמויות מים גדולות (כגון נחל הירקון, נחל הקישון ונחל תנינים) פחתה משמעותית עד כדי 90% מהשפיעה המקורית, ואת מקומם תפסו שפכים בלתי מטופלים וקולחים באיכות טיהור נמוכה. על כך נוספו עבודות תחזוקה לשיפור ההולכה של המים למניעת שיטפונות ו"הסדרת" אפיקים (יישור פיתולים, סילוק סחף) אשר גרמו לחיסול של בתי הגידול סמוכי הנחל.

שינוי משטר הזרימה הטבעי, זיהום והסדרת אפיקים הביאו לפגיעה בתפקוד האקולוגי של מרבית מערכות הנחלים בישראל. הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים ואיכות המים הירודה הביאו לפגיעה במגוון הביולוגי הטבעי ובכלל זה במיני הטורפים הטבעיים (כדוגמת דגים מקומיים, זחלי שפיראים, פשפשי מים וחיפושיות מים). תחת תנאים סביבתיים אלו ובהעדר של טורפים יעילים, מינים אופורטוניסטיים ומינים עמידים לזיהום משגשגים, בהם גם מינים פולשים של צומח וחי, וכן זחלי יתושים. יתרה מזאת, חלק מנחלי האכזב אשר באופן טבעי אינם מזרימים מים בתקופת הקיץ (שיא התפתחות היתושים) הפכו לעיתים לנחלי "איתן" המזרימים קולחים ושפכים במשך כל ימות השנה (לדוגמה נחל איילון, נחל לכיש, נחל שורק).

מאמצים רבים (אך לא מספקים) מושקעים בישראל בהחזרת עטרה ליושנה ובשיקום הנחלים, ומינים כמו הדג לבנון הירקון, לוטרה, חתול ביצות, רכיכות ושפיריות – כולם זקוקים לנו כדי שנשמור על בית גידולם הטבעי בנחל.