כלי נגישות

צילום: חוה להב

בתה ושטחים עשבוניים

אין בהם עצים, אך הם מהווים בית למגוון הגבוה ביותר של צמחים ודבורים: שטחי הבתה והעשב הם בית גידול ייחודי אשר רק לאחרונה מתחיל לזכות להכרה בחשיבותו. הם מתאפיינים בנוף פתוח ומגוון ההופך את הבתה לבית גידול מועדף למינים רבים של יונקים, עופות, זוחלים וחרקים. השטחים הפתוחים מספקים תועלות ושירותים חיוניים לאדם אך למרות זאת לא זוכים להגנה מספקת ולאורך השנים שטחם הצטמצם. 

 

גבעות מודיעין | צילום: ארז מזרחי

 

ייחודיות אקולוגית של הבתה ושטחים עשבוניים

שטחי הבתה והעשב הם שטחים בשליטה של שיחים ו/או עשבוניים הנמוכים בד"כ מחצי מטר. הנוף הפתוח, נטול עצים, של הבתה והשטחים העשבוניים, מאכלס מגוון ביולוגי ייחודי ואופייני. חלק מהשטחים הם עשבוניים, ללא שיחים, ונשלטים על ידי צמחים חד שנתיים, גיאופיטים ועשבוניים רב שנתיים, כמו למשל שמורת הר עמיעד בגליל המזרחי, וחלקים משמורת הדום השומרון.

הבתות פזורות בצפון הארץ, במרכזה ובספר המדבר, ובהן פריחה מרהיבה ומגוונת. הם מהוות בית גידול חשוב וייחודי למינים שונים של צמחים ובעלי חיים, חלקם בסכנת הכחדה, לרבות "מתמחי בתה" כמו הלטאה נחושית נחשונית, הציפור פיפיון הרים, והדורס עקב עיטי. חלק מהבתות הן בעלות מאפיינים ייחודיים בעקבות מיקומן במפגש היבשות בין אסיה, אירופה ואפריקה וחשובות במיוחד לשמירת המגוון הגנטי. דוגמה לכך היא האוכלוסייה הדרומית ביותר בישראל של חיטת הבר (”אם החיטה") באזור בתת הספר של חבל יתיר. חשיבות שמירתה של אוכלוסייה זו כעתודה גנטית לעמידות גידולי חיטה בתנאים משתנים של יובש וחום אינה מוטלת בספק, בוודאי בעידן של שינויי אקלים.

 

הבתה היא שטח מגוון באופיו, הכולל אזורים סלעיים, אזורים שיחיים ואזורים של צמחיה עשבונית. השונות הרבה המתקיימת בטווח קטן של מספר מטרים ומספקת מגוון של נישות, משאבים, מחסה, מזון ותנאים אקלימיים מקומיים, מובילה למגוון ביולוגי גבוה. בנוסף, הבתה והשטחים העשבוניים משמשים אזור ציד מועדף עבור עופות דורסים הניזונים ממכרסמים וזוחלים, אזור קינון מועדף עבור מספר ציפורי שיר המקננות על הקרקע, ונחשבים בית הגידול העשיר ביותר בדבורי בר בישראל. צבאים מעדיפים את הבתה ושטחי העשב כמרחב תנועה המאפשר צפייה למרחק (כאמצעי התחמקות מטורפים). 

הבתה ושטחי העשב  מספקים תועלות ושירותים אקולוגיים חשובים לאדם. כיסוי הצומח בהם מגדיל את חדירות הקרקע למי גשמים וכך הם מבטיחים מילוי חוזר של מי התהום. הצומח בשטחי הבתה מונע סחף של הקרקע ומקטין נזקי שיטפונות. השטחים העשבוניים מהווים שטח מועדף לרעיית עיזים, כבשים ובקר, אך גם עבור מרעה לדבורי דבש מסחריות.  דבורי הבר בבתה, יחד עם עושר גדול של מיני חרקים אחרים כמו זבובים ופרפרים, תורמים להאבקה של גידולים חקלאיים בשטחים סמוכים ומסייעים להגדלת התוצרת החקלאית. 

לשטחים אלו תפקיד נופי משמעותי כחלק מדמותה של הארץ – הבתה מזמנת למטייל נוף פתוח, נטול עצים ושיחים גבוהים, בו ניתן לצפות למרחקים וליהנות מתחושת מרחב, ואכן נמצא שמטיילים מעדיפים לטייל בנוף פתוח מאשר בשטחי יער נטוע או חורש צפוף.

מתוך החוברת "הפסקת פעולות ייעור במערכות אקולוגיות טבעיות"

מתוך החוברת "הפסקת פעולות ייעור במערכות אקולוגיות טבעיות"

 

 

 

אתגר שימור הבתה ושטחים עשבוניים

בעת הקמת המדינה, השתרעו הבתות והשטחים העשבוניים על שטחים נרחבים, אך במשך השנים הם לא זכו להגנה מספקת מפני פיתוח חקלאי ועירוני ושטחם הצטמצם. ייעור הינו תהליך נוסף אשר פוגע בבתי גידול טבעיים אלה, בכך שהוא משנה את תצורת הצומח בבתה, והופך אותה לבית גידול שונה לחלוטין, ולכן גורם לדחיקה של מינים מתמחי בתה.

בכדי לשמר נוף זה, על המגוון הביולוגי הייחודי בו, יש להעלות את המודעות לחשיבותו, להכיר בו כבית גידול מרכזי וחשוב בנוף הים תיכוני ובספר המדבר ולהפוך אותו ליעד לשימור בתכנון הלאומי. לשם כך, יש לשמר את הבתות והשטחים העשבוניים במצבם הטבעי במסגרת שטחים מוגנים, בעיקר כשמורות טבע, ולהימנע מפיתוח או מייעור שלהם. במקרים מסוימים יש אף לאמץ שיטות ממשק כגון רעייה מבוקרת וכריתה מסוימת של צומח מעוצה, שתאפשרנה שימור כתמי בתה פתוחים בתוך נוף הצומח המעוצה הצפוף של החורש.

 

 

 

 

הבתות - נוף פתוח הולך ונעלם
מניעת שריפות בשטחי בתה באימוני צה"ל: איך שומרים עלינו ועל הטבע? | צבא ההגנה לטבע