כלי נגישות
- הגדלת גודל גופן
- הקטנת גודל גופן
- חזרה לגודל גופן מקורי
- ניגודיות כהה
- ניגודיות בהירה
- שחור-לבן
- איפוס ניגודיות
- ניווט מקלדת
- פונט קריא
- קו תחתון לקישורים
הדו"ח עדיין ריק, יש לשמור אליו מידע לפני צפייה בו
את/ה בטוח/ה?
כל התוכן שהזנת במסגרת דיווח זה ימחק ולא ניתן יהיה לשחזרו
ישראל מצויה באזור יובשני עד יובשני למחצה, ולכן מקווי מים עיליים על טיפוסיהם השונים הם נופי טבע נדירים וייחודיים.
מעיינות הם בתי גידול לחים בהם המים "פורצים" לראשונה אל פני השטח ממעמקי הקרקע. בדרך כלל איכות המים במעיין היא הטובה ביותר מכל מקורות המים האחרים, הואיל ומי הגשם (שהם מלכתחילה בעלי איכות גבוהה) עוברים בדרכם שכבות תת–קרקעיות המסננות אותם. מעיינות רבים בישראל נפגעו כתוצאה משאיבת יתר, זיהום, רביצת בקר, "שיפוץ" לצרכי פנאי ותיירות, ופעילות לא מבוקרת של מטיילים.
מעיינות הם בתי גידול יציבים עם שינויים עונתיים קטנים, לעומת נחלים המהווים מערכת דינמית ומשתנה (הצפות, בצורת, טמפרטורות קיצוניות).
המעיין מהווה מערכת אקולוגית חשובה בארץ יובשנית כמו ישראל, המצויה על גבול המדבר.
באזורים יובשניים בהם הנגישות למים נמוכה חשיבות המעיינות מועצמת מכיוון שהם מספקים מקום מפלט לח וקבוע לצמחים ובעלי חיים. למרות שלעיתים נראה שהמעיין אינו אלא זרזיף של מים או שזרימתו עונתית בלבד, הוא מעשיר את מגוון המינים באזור. לדוגמה, מין חדש למדע של החרק שעיר כנף נתגלה בעבר במעין קטן בנחל צין שהזרימה בו הייתה לא יותר מטפטוף של מים.
המעיין רגיש להפרעות ממקור אנושי: הרכבם הכימי של המים בכל מעיין הוא ייחודי נקבע על פי סוג הסלע שבו עוברים המים בתת–הקרקע. ייחודיות זו מאפשרת קיום של מיני בעלי חיים שתפוצתם מוגבלת למרחב אזורי קטן. תפיסה ישירה של מי מעיינות ושאיבה ממי התהום המזינים אותם גרמה לייבוש רבים מהמעיינות ולפגיעה קשה במערכות האקולוגיות הנשענות עליהם. המעיינות הממשיכים לשפוע גם בשנים שחונות הם מעטים יחסית, וחשופים להפרעה שעוצמתה גוברת עם השנים – פעילות לא מבוקרת למטרת נופש ופנאי, הגורמת לעיתים נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הטבעית.
בשנים האחרונות התגברה תופעה מדאיגה של "שיפוץ" מעיינות ברחבי הארץ והטיה של מימיהם למטרות נופש, הנצחה וטבילה. התערבות האדם בשטחי הנביעה מתרחשת על ידי חפירה ובניה של בריכות איגום הקולטות את מי המעיין ומשמשות את קהל המבקרים כבריכות שכשוך, רחצה ואף כמקוואות טהרה מאולתרים. פעולות אלה פוגעות בצורה קשה במורכבות הפיזית של המערכת האקולוגית, שמאבדת חלק משמעותי ממגוון הנישות האקולוגיות שלה והופכת לאחידה יותר.
במעיינות רבים ניתן למצוא כיום דגים פולשים שאוכלסו בידי האדם, מסיבות שונות. תופעות אלה נובעות מכוונות טובות אך לוקות בחוסר מודעות, ומביאות לתוצאות הרסניות: ראוי להפנים שהדגים הזרים המוכנסים אל המעיינות גורמים לנזק חמור לבעלי החיים המקומיים, שזהו בית גידולם הטבעי.
חשוב להבטיח את שפיעת מי התהום במעיינות, ואת שמירתם כמערכת אקולוגית טבעית.