כלי נגישות

צילום: אילן שחם

מצע רך בים התיכון

רובנו מכירים את סביבת הקרקעית הימית הרכה דרך ביקורים בחוף הים ושוטטות על חופים חוליים זהובים, איסוף צדפים וטבילה במים הרדודים, אשר לא נראים במבט ראשון כסביבה עשירה בחיים. אולם, לא רבים יודעים כי שטחי הקרקעית הרכה (חול וטין) מהווים את המערכת האקולוגית השניה בגודלה על פני כדור הארץ, והיא המערכת האקולוגית השליטה במרבית השטח הימי של מדינת ישראלאזור עשיר בחיים ייחודיים ומרתקים שחשוב מאוד להכירם ולשמור עליהם.

אזור החוף המוכר לנו חשוף מאוד לשינויים בתנאים הסביבתיים ולכן מהווה בית גידול מאתגר מאוד לקיום בעלי חיים. לא רבים הם המינים המסוגלים לקבוע שם את ביתם. למרות זאת, כשמעמיקים לתוך הים והתנאים מתייצבים, יותר ויותר בעלי חיים מתגלים באזור הקרקעית ובמים שמעליהשטחי הקרקעית הרכה הם שם כללי למצע המורכב מחומרים שונים: חול, טיןחרסית, חצץ ושלדי בעלי חיים.

בתי הגידול של המצע הרך פרושים מקו החוף ועד קרקעית הים העמוק (בעומק של מעל 1000 מ'). באזור מדף היבשת מתקיימים בתי גידול שונים, הפרושים בחגורות מקבילות לקו החוף, ונבדלים בתנאים הסביבתיים שלהם (אנרגיית גלים, זרמים, גודל גרגר, עומק, תאורה וכד׳). תנאי הקיום במצע הרך אינם תמיד נוחים, ולעיתים נאלצים בעלי החיים להתמודד עם אתגרי קיום מורכבים (מצע לא יציב, סכנת טריפה, מציאת מזוןצורך במחסה) ולכן, את העולם המופלא של המצע הרך, מאכלסים בעלי חיים בהם התפתחו במהלך האבולוציה "המצאות" (התאמותאדפטציות) שונות ומשונות המסייעות להם לשרוד בסביבה מורכבת זו, כמו נרתיקים עשויים גרגרי קוורץ קשים, עין שנודדת מצד אחד של הגוף אל הצד השני, החלפת דירה (קונכיה) כל כמה חודשים, ועוד.

המצע הרך, המורכב מגרגרים/חלקיקים בודדים הנעים ממקום למקום, כמעט ואינו תומך בהתבססות של בעלי חיים ישיבים (צמודי מצע), שמאפיינים מצע סלעי ולכן מרבית בעלי החיים שמצויים בתוכו ועליו הם בעלי חיים עם יכולת ניידות כלשהי. סרטנים ארוכי בטן (למשל שרימפ), דגי גרם וגם בטאים כדוגמת הגיטרן הם דוגמאות לבעלי חיים ניידים ביותר, ואילו נוצות ים, תולעים רב זיפיות למיניהן וצדפות מסוימות בדרך כלל מוגבלות ביכולת התנועה שלהן.

פעילות האדם מאיימת לפעמים על תפקודה של המערכת האקולוגית במצע הרך, ופוגעת באיזון העדין המתקיים בה. בין פעולות אלה ניתן למנות הרס בית הגידול הנגרם מ"חריש" חוזר ונשנה של הקרקעית במהלך דיג מכמורת (העוסק בדיג של דגה מסחרית המצויה במצע החולי, כמו סרטני שרימפ, דגי מולית ועוד), שינוי בתנאים הסביבתיים כתוצאה מהזרמות שונות אל הים (ביוב, שפכי מפעליםמים חמים מתחנות כוח ותמלחת התפלה), הפרעות פיזיות למצע כדוגמת תוספת מבנים קשיחים, חפירות למיניהן, כריית חול והזנת חול וגם תופעת שינויי האקלים. הפרעות כגון אלה גם מגבירות את יכולת התבססותם של מינים פולשיםהמשפיעים על הרכב חברות החי ומארג החיים במזרח הים התיכון.

כל אלה מהווים איום על בתי הגידול של הקרקעית הרכה ועל בעלי החיים השוכנים בהם. בתי הגידול של המצע הרך ראויים להגנה ולשימור ולכן יש להכליל שטחים מייצגים מתוכם בשמורות טבע ימיות ולהגביר את המודעות לחשיבותם ולמגוון הביולוגי המתקיים בהם.

חתך רוחב המראה את עושר החיים במצע הרך של הים התיכון | איור: אלכסיי מליק – אדמוב

מקור המצע הרך במדף היבשת לחופי ישראל

מוצאו של החומר המרכיב את הקרקעית הרכה בחופי הים התיכון של ישראל בשני מקורות עיקריים: הראשון הוא תוצרי בלייה של הרי אתיופיה ורמות סודן – חול קוורץ, טין וחרסית, אשר הוסעו על ידי נהר הנילוס אל הים התיכון ועל ידי זרמי הים לאורך מפתן. רובם המכריע של הסדימנטים הבלתי מלוכדים בחופי ישראל ובמדף היבשת היבשת הם ממקור זה. מקור שני מורכב מגרגרים קרבונטים שמוצאם משלדי אצות ושלדי בעלי חיים ימיים שהתפוררו/נשברו או שנמצאים בשלמותם )למשל שלדים מיקרוסקופיים שלמים של יצורים חד תאיים מתת-מערכת הפורמניפרה, מהווים מרכיב חשוב בקרקעית הרכה בכל העומקים. סדימנט זה מכונה "חול ביוגני", מכיוון שמקורו בשלדי יצורים חיים החלוקה של המצע הרך לפי מקורו מקבלת גם ביטוי גיאוגרפי: באזור הדרומי של ישראל עד מפרץ חיפה – מקורו של החול הימי הוא מהנילוס, ובאזור חוף הגליל צפונית לעכו ועד לראש הנקרה, החול הוא ברובו חול ביוגני.