מחצבות

למחצבות השפעה ברורה על המגוון הביולוגי, בכך שהן פוערות חורים בנוף הארץ על מנת לספק ביקושים חיוניים לחומרי בנייה וסלילה.
אולם, חלק מההשפעות של המחצבות על הטבע נסתרות מן העין.

צמחים פולשים הם מיני צמחים שהגיעו לישראל מארצות זרות, אינם חלק מהטבע הישראלי, והם מתרבים ללא בקרה, וגורמים לנזקים אקולוגיים קשים לטבע בישראל.
מחצבות עלולות להיות סיכון אקולוגי כמקור הפצה של זרעי צמחים פולשים:

אגרגטים המיוצרים במחצבה המזוהמת בצמחים פולשים, משונעים מהמחצבה אל אתרי הקמה של תשתיות בכל רחבי ישראל, שם הם נובטים ומתפשטים גם אל מערכות אקולוגיות סמוכות, תוך גרימת נזקים חמורים לטבע הייחודי של ישראל.

צמחים פולשים הנובטים מאגרגטים המזוהמים בזרעים, עלולים גם לגרום לנזקים כלכליים לתשתיות: הפרעה לפעולות תחזוקה, שיבוש שדה ראייה, חדירת שורשים לצנרת, הוצאות כספיות על טיפול בעקבות דרישות של ועדות תכנון, ועוד. לשם כך נכתב מדריך best practice המהווה קוד מנחה למחצבות. הקוד מאפשר צמצום טביעת הרגל האקולוגית השלילית של המחצבה, יחד עם הבטחת מוצר באיכות גבוהה תוך חיסכון כלכלי לצרכן ושמירה על הטבע.

יישום הקוד כולל 4 שלבים:

• הנחיות למיפוי הצמחים הפולשים במחצבה, ולהכנת תכנית טיפול ותחזוקה יישומית, תוך הגדרת סדרי קדימויות.
• ביצוע הטיפול, בהתאם לפרוטוקול המקצועי של הקוד, המתאים את שיטת הטיפול למין הצמח הפולש ולגודלו של הפרט המצוי בשטח.
• תחזוקה שוטפת רב שנתית ומעקב למניעת התחדשות.
• בקרת איכות בשטח.

הקוד האקולוגי מכיר בכך שהפיכתן של חלק מהמחצבות לאתר סטרילי באופן מוחלט לצמחים פולשים, עלולה להיות משימה מורכבת ורב שלבית. לפיכך, בשלב המיפוי מוגדרים אזורים לפי ארבעה סדרי קדימויות.

המשרד להגנת הסביבה הטמיע את הנחיות הקוד למניעת צמחים פולשים במחצבות במסגרת ההנחיות לרישוי עסקים.
כיום, 8 מחצבות מ-5 חברות חציבה שונות בישראל אימצו את הקוד. החברה הראשונה שאימצה את הקוד היא חברת הנסון.

 

טבע ועסקים 2019 | מגוון ביולוגי במחצבות: מקוד וולנטרי לרגולציה מחייבת | אנה טרכטנברוט