כלי נגישות

צילום: שמעון זהבי
ארגז כלים לעסק שומר טבע

ארגז הכלים שלנו מציע לך פתרונות מעשיים לתכנון, עיצוב, ניהול ותחזוקה של פעילויות החברה, בהיבטים המשפיעים על המגוון הביולוגי. יישום ארגז הכלים יקטין את טביעת הרגל האקולוגית של החברה.

סניטציה

סניטציה – תברואה בשטחים הפתוחים שומרת על האיזון האקולוגי

מספרן של חיות בטבע נשמר בעיקרו בזכות איזון עדין בין כמות המזון הטבעית, כמות הטורפים הטבעיים ואופי השטח. שינוי בכמות המזון הזמין לאוכלוסיות בע"ח משפיע ישירות על יחסי הגומלין במערכת אקולוגית.

פסולת אורגנית ממקורותיה השונים, כגון: עודפי תוצרת חקלאית, עודפי מזון ביתי בפחים פתוחים, מזון עבור משק החי ופגרים ממשק החי, מהווה מקור מזון מלאכותי עבור אוכלוסיות בע"ח מסוימים וכתוצאה גורמת לעלייה חדה במספרם – המכונה "התפרצות".

מינים מתפרצים כוללים: שועלים, תנים, עורבים, חתולים, כלבים, אנפיות בקר וחזירים. כאשר מספרם של חיות טורפות אלו עולה בעקבות עודף מזון מלאכותי, הם וצאצאיהם טורפים את חיות הבר הטבעיות בעוצמה גדולה מהרגיל, וגורמים לנזק אקולוגי לטבע. מעבר לנזק לטבע – מינים מתפרצים גורמים גם לנזקים כלכליים לחקלאות ולאיום בריאותי על האדם.

מה  הבעיה עם פסולת אורגנית הזמינה לחיות משוטטות?

נזק אקולוגי – בעקבות טריפה מוגברת של חיות בר על ידי החיות המתפרצות.
נזק בריאותי לאדם –  עליה בצפיפות המינים המתפרצים מעלה את הסיכון להתפרצות מחלות כמו כלבת ולפיכך מהווה סיכון בריאותי לאדם.
נזקי חקלאות – חיות מתפרצות גורמות לנזקי חקלאות קשים המסבים נזקים כלכלים כבדים, כמו פגיעה בגידולים חקלאים, פגיעה בצינורות השקיה ופגיעה בתשתיות חקלאיות אחרות.
מעגל הקסמים של הרעלות חקלאיות – לעיתים יש חקלאים המגיבים לנזקי החקלאות ומבצעים הרעלה (בניגוד לחוק). הרעלות אלה לא יעילות נגד המינים המתפרצים, אך גורמות להרעלות משניות – ולתמותה של נשרים, עופות דורסים וטורפים נוספים.

צבי שנטרף על ידי כלבים משוטטים

סניטציה – פיתרון הקסם לשמירת האיזון האקולוגי

מחקרים מראים כי פעולות להפחתת מזון מלאכותי זמין (סניטציה, או תברואה) מובילות להקטנת אוכלוסיות המינים המתפרצים.
סניטציה היא הצבת תשתיות מתאימות לטיפול בעודפי הפסולת האורגנית ומניעת הגישה של חיות בר לפסולת זו, באמצעות מגוון פתרונות: שימוש בפחים טמונים / ייעודיים, בניית מערך איסוף וטיפול בעודפי גידולים חקלאיים, שימוש בגידור מתאים המונע גישת חיות בר לפסולת אורגנית, סילוק מוקדם  של עודפי תוצרת חקלאית לאתר מורשה, ועוד.

קריאה בהרחבה

מהי סניטציה?

סניטציה (תברואה) היא סדרה של פעולות (המפורטות בהמשך) המונעות העשרה מלאכותית של שטחים טבעיים בפסולת אורגנית. פסולת זו מהווה מזון זמין לחיות בר ולחיות בית משוטטות, להגדלה מלאכותיות של אוכלוסייתם והפיכתם למינים מתפרצים הגורמים נזקים לאדם ולטבע.

שועלה ניזונה מפסולת אורגנית שהושארה במכולה פתוחה בגן לאומי כרמל | צילום: אביב אבישר

הנזקים הנגרמים מפסולת אורגנית המהווה מזון לחיות משוטטות ומינים מתפרצים:

פוטנציאל להפצת מחלות
טורפים שונים (למשל תנים, שועלים, חתולים וכלבים משוטטים) ניזונים גם מפסולת אורגנית בפחים. אצל בעלי חיים אלה, מזון הוא הגורם העיקרי המגביל את היקף הרבייה, ולכן את גודל האוכלוסייה. חיות אלה למדו להיזון מפסולת אנושית, ולכן מספרן גדל כשכמות הפסולת האורגנית הזמינה גדלה (ומכאן שמם- "מינים מתפרצים"). יונקים אלה ידועים כנשאים אפשריים של מחלת הכלבת  ומחלות נוספות המתפשטות במהירות באוכלוסיות צפופות. מחלת הכלבת היא חשוכת מרפא וקטלנית לבני אדם.

מפגעי בטיחות
התפרצות חיות עלולה לגרום למפגעי בטיחות. למשל תאונות עם רכבים וכלי טיס. לדוגמה, התפרצות אוכלוסיות של חזירי בר בעקבות זמינות פסולת אורגנית עלולה  להביא לעליה בתאונות דרכים בין חזירים לרכבים.

נזק לחיות הבר ולטבע
התפרצות אוכלוסיות של טורפים כתוצאה מפסולת אורגנית מביאה לטריפה מוגברת של חיות בר (תמונות 3-2). כלבים משוטטים ותנים טורפים יונקים גדולים כמו יעלים, יחמורים וצבאים. שועלים טורפים מכרסמים וזוחלים נדירים, עורבים טורפים צב יבשה וחתולים משוטטים טורפים יונקים קטנים, לטאות וציפורי שיר.

מחקר עדכני מארה"ב מלמד כי חתולים שהתפראו (חיים בבר) הם הגורם המשמעותי ביותר לתמותת ציפורים ויונקים. ההערכות עומדות עשרות מיליארדי ציפורים ויונקים הנטרפים ע"י חתולים בכל שנה.

חתול משוטט טורף שליו | צילום: רמי מזרחי

 

כלב משוטט טורף צבי | צילום: דורון ניסים

נזק כלכלי
בעלי חיים מתפרצים (כמו תנים וחזירים) מתפשטים לשטחים חקלאיים וגורמים לנזקים קשים לצאן, ליבול ולמערכות ההשקיה. חלק קטן מהחקלאים מתפתים לעיתים לעבור על החוק, ומשתמשים בפיתיונות רעילים כדי להתמודד עם התופעה. הרעלות אלה מביאות לתופעות קשות של "הרעלות משניות" (פגיעה בחיית בר בעקבות אכילת פגר של בעל חיים מורעל) ופגיעה בחיות הבר, חלקן בסכנת הכחדה, בהן נשרים, עיטים, חתולי בר ועוד. מינים מתפרצים כמו חזירי בר חודרים לשטחים מיושבים וגורמים נזקים לגינות ולרכוש.

מפגע ריח ומפגע אסטטי

חתול על פח צפרדע שאינו סגור הרמטית | צילום: אלון רוטשילד

 

כלבה ניזונה מפסולת מפח פתוח, בסיס פלמחים | צילום: ערן לוין

 

הבעייתיות בפתרונות המסורתיים, ופתרון ה"קסם"


בניסיון  להתמודד עם תופעת המינים המתפרצים, רשויות שונות בישראל משתמשות בכלים לצמצום ישיר של גודל האוכלוסיות: לכידה, עיקור, ירי והרעלות, הגורמים סבל לבעלי החיים, ולעיתים אף גורמים לנזק משני לחיות הבר בגלל הרעלות משניות. מחקרים רבים הוכיחו כי שיטות לצמצום ישיר של גודל האוכלוסייה על ידי פגיעה ישירה ועיקור – אינן אפקטיביות. בהינתן מזון זמין (פסולת אורגנית), כושר הרבייה הגבוה של מינים אלה מפצה ללא קושי על הפרטים שעוקרו/ נלכדו/ הומתו.
הפחתת מקור המזון על ידי מניעת זמינות של פסולת אורגנית (סניטציה) הוכח כפתרון האפקטיבי וההומני ביותר, המהווה טיפול בבעיה מהשורש.

פוסטר הסברה בנושא סניטציה שהופק במסגרת פיילוט בבסיס פלמחים, חטיבת הבקעה ובא"פ לכיש, במסגרת פרויקט "צבא ההגנה לטבע"

יעל צעיר מטופל לאחר שהותקף ע"י כלבים משוטטים | צילום: רשות הטבע והגנים

הנחיות לפיתרון

הנחיות לפתרון

לטיפול נכון בפסולת אורגנית 3 רכיבים מרכזיים:

  1. הפרדת הפסולת האורגנית מהפסולת הלא-אורגנית
  2. אחסון הפסולת האורגנית במתקנים אטומים שאינם מאפשרים נגישות לחיות
  3. התנהגות נכונה של המשתמשים (לרבות סגירת פחים, פינוי נכון וכו')
כללי:
  1. יש להכין תכנית לאצירת  ופינוי פסולת. התכנית תכלול חישוב מדויק של מספר משתמשי הקצה, התייחסות לתכיפות פינוי הפסולת (באופן מספק המבטיח שהפסולת לא תעלה  על גדותיה), התייחסות לסוג הפחים ולאופן הפינוי.
  2. ככל הניתן, יש להפריד את זרם הפסולת הרטובה ולפנות אותה לאתרי מחזור ייעודיים.
  3. יש להתקין שילוט ברור בסביבת הפח. השילוט ינחה את המשתמשים לסגור
    את  הפח/ שער חדר האשפה לאחר השלכת הפסולת.
בחירת מתקן לאצירת פסולת רטובה:
  1. אין להשתמש במכולות פתוחות.
  2. יש לבחור במתקן יציב בעל סגירה עילית והרמטית, הנסגר (נטרק) אוטומטית ללא תלות במשתמש באופן שלא יאפשר פתיחה או הפיכה ע"י בעלי חיים. עדיפות לפחים טמונים.
  3. גם דגמים בעלי נפח קטן  צריכים להיות בעלי מכסה המאפשר סגירה, עדיף טריקה אוטומטית (תמונות 3-2).
  4. מתקני אשפה מרכזיים באזור מטבח והסעדה, או מרכזי מזון ברפתות, יגודרו הרמטית. למתחם המגודר יהיה שער הניתן לסגירה והוא יהיה מקורה (ראו מפרט אופציונלי מטה, תמונות 6-4).
מפרט אופציונלי לחדר אשפה מגודר:

א. סוג הגדר: מרותכת. גודל עין מקסימלי של 5*5 ס"מ בעובי חוט של לפחות 2 מ"מ (מונע לא רק כניסה אלא גם כרסום ובלאי לא סביר).
ב. גובה הגדר: 2 מטר
ג. אופן החיבור לקרקע: חיבור לחגורת בטון בעומק 40 ס"מ (קרקע סלעית) או 80 ס"מ (קרקע רכה או חולית). רצוי שהחיבור ייעשה לצינור ברזל שמונח על הקורה ולא לקורה עצמה (בשביל למנוע קורוזיה בנקודת החיבור). או: שמלה שפונה כלפי חוץ, עשויה רשת זהה ברוחב 50 ס"מ (קרקע קשה) 80-100 ס"מ (קרקע רכה או חולית). ראו איור מספר 1.

ד. קירוי מלא של חדר האשפה באמצעות פח מגלוון, פרספקט או כל חומר אחר.
יש לוודא שלא יהיו מרווחים בין הגג לקירות.
ה. נדרשת תחזוקה שוטפת. יש לסתום פרצות, חפירות ונבירות מיד לאחר היווצרותם.

איור מספר 1: מימין: גדר קלועה עם "שמלה". כ-50 ס"מ מהגדר מונחת על פני הקרקע ומחוזקת באבנים. יונקים ינסו לבצע חפירה בנקודת הכיפוף. משמאל: גדר קלועה ללא "שמלה", בעלי חיים חופרים בנקודת המגע בין הגדר לקרקע | איור: דותן רותם, רשות הטבע והגנים.

דוגמאות לשילוט פחים מעוצב לנושא של סגירת פחים במסגרת פרויקט צבא ההגנה לטבע.

 

פחים טמונים בגן לאומי שפך השורק | צילום: אלון רוטשילד


חזרה לארגז הכלים
סרטון הסבר בנושא סניטציה בצה"ל
איך מתמודדות חברות פעילות עם האתגר?