כלי נגישות

צילום: טל אידן, מעבדת פרופ׳ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב.

מהי מערכת אקולוגית

מערכת אקולוגית היא חברה של אורגניזמים חיים המנהלים יחסי גומלין זה עם זה, מושפעים מהתנאים הפיזיים בסביבתם (כמו טמפרטורה, לחות, קרינה וסוג קרקע) וגם משפיעים על תנאים אלה. כך חיות, צמחים, פטריות ואפילו יצורים קטנטנים כמו חיידקים, יוצרים אינטראקציה עם הסביבה ובינם לבין עצמם, מניעים תהליכים אקולוגיים ומתפקדים כמערכת אחת מובחנת.

מכיוון שהתנאים הפיזיים משפיעים על היצורים החיים במערכת, הרכב המינים במערכת מדברית יהיה שונה לחלוטין מהרכב המינים במערכת ים תיכונית, והחי המאפיין בריכת חורף של מים מתוקים שונה לחלוטין מזה של המערכת הימית. גם בתוך מערכת גדולה, יש הרבה תת-מערכות. כך, החי בים העמוק שונה מהחי בים הרדוד, והחי בשונית שונה מהחי במצע החולי הרך.

ברוב המערכות האקולוגיות מקור האנרגיה הראשוני הוא  השמש, אשר הקרינה שהיא פולטת מקובעת בתוך צמחים או חיידקים באמצעות פוטוסינתזה. צמחים אלה הם הבסיס למארג המזון. אוכלי עשב וחיות צמחוניות אחרות ניזונים מהצמחים, טורפים אוכלים את הצמחוניים, וטורפי-על אוכלים את הטורפים. בדרך זו לחיות יש תפקיד משמעותי בהעברת חומר ואנרגיה דרך המערכת. 

ומה קורה כאשר חיות וצמחים מתים? יצורים חיים אחרים, כמו פטריות וחיידקים, אחראים על פירוק החומר האורגני חזרה לאבני הבניין שלו, אשר חלקם עוברים שימוש חוזר בתוך המערכת וחלקם נפלטים לאטמוספירה כפחמן או חנקן.

במערכות אקולוגיות מתקיים איזון עדין בין התהליכים והמחזוריות הזו, איזון המאפשר את המשך תפקודה הבריא של המערכת. הן נתונות להפרעות תקופתיות טבעיות, כמו הצפות או בצורת, אך תמיד שואפות לחזור לאותו האיזון. חוסנה של מערכת אקולוגית נמדד על פי היכולת של  המערכת לחזור למצב מאוזן לאחר הפרעה כזו. המגוון הביולוגי עומד בבסיסו של תפקודה, חוסנה ובריאותה של מערכת אקולוגית. התהליכים האקולוגיים בתוך המערכת מושפעים על ידי מספר המינים בה (מגוון), מספר הפרטים של כל מין (שפע), והתפקיד הספציפי של כל מין במערכת, כמו ויסות מארג המזון על ידי טריפה, בניית בתי גידול, האבקה, והפצת מינים אחרים. 

מערכות אקולוגיות בישראל

ישראל התברכה במגוון אקולוגי ונופי ייחודי הודות למיקומה הגיאוגרפי – בצומת בין שלוש יבשות, שכל אחת מהן תרמה לנו מינים שונים במהלך האבולוציה. לישראל גם מגוון טופוגרפי (מפסגות החרמון ועד לבקע ים המלח ביבשה, ומהאזור הרדוד ועד לים העמוק והחשוך בים), גאולוגי (בזלת, גיר, חולות וסלעי יסוד) ואקלימי (מאזור מושלג בחרמון בחורף, ועד למדבר קיצוני באילת) עשיר ביחס לגודל השטח. מערכות אקולוגיות שונות מהוות פסיפס של עולמות טבע ייחודיים, שיחד מרכיבים את המגוון הביולוגי הישראלי.

ישנן ארבע קבוצות-על של מערכות אקולוגיות טבעיות בישראל, כאשר כל אחת מורכבת ממספר מערכות/בתי גידול שונים ומגוונים. כל אזור מאופיין בתנאים פיזיים שונים כגון משטרי תאורה וטמפרטורה, צפיפות הצומח וסוג הקרקע, ולכל בית גידול יש את הדיירים הייחודיים המותאמים לחיים בו.

הקבוצה הראשונה הינה החבל הים תיכוני אשר מאופיין בבתי גידול כגון חורשים, בתות ושטחים עשבוניים, שטחי כורכר וחמרה וחולות מישור החוף. שטחי הבתה והעשב, הפזורים בצפון ומרכז הארץ, מזמנים נופים פתוחים למטיילים, עם פריחה מרהיבה ובעלי חיים ייחודיים כגון זוחלים, עופות, דבורים ופרפרים שהם "מתמחי בתה". בחולות מישור החוף ישנם מינים של צמחים ובעלי חיים בעלי התאמות מיוחדות לאתגרים של חיים בבית גידול שהמים מחלחלים בו במהירות וקשה לנוע בו. למעשה מדובר במערכת האקולוגית העשירה ביותר במיני צומח וחי אנדמיים (מקומיים) לישראל, שהיא מעין "חדירה מדברית" אל תוך החבל הים תיכוני. גם גבעות הכורכר והחמרה תומכות במגוון ביולוגי גדול הכולל מינים נדירים ביותר (לרבות עושר יוצא דופן של דבורי בר) ומהווים בנוסף, מוקד לפעילות פנאי בחיק הטבע במרכז הארץ הצפוף.

הקבוצה השנייה כוללת את המדבריות ובהן גם מישורי הלס ומלחות המדבר. משטחי הלס בצפון הנגב אולי נראים בקיץ כמו אזור חרב ונטול חיים, אך באביב לא ניתן להישאר אדישים למראה השטח המתכסה במרבדי פריחה ובהם עושר אדיר של פרוקי-רגליים ומגוון עופות, זוחלים ויונקים. אזורי המלחות הינם מערכת אקולוגית נדירה בישראל אשר מאופיינת במליחות קרקע קיצונית ובמשטר מים דינמי ולכן מצויים בה מינים ייחודיים אשר חייבים תנאי קיצון אלו לצורך רבייה והתפתחות והם בעלי ערך מחקרי לחקלאות, לתעשייה ולרפואה.

שתי הקבוצות הנוספות מוקדשות לבתי הגידול המימיים של ישראל. הראשונה היא מערכות ימיות עד גבול המים הכלכליים (האזור הכלכלי הבלעדי) של ישראל שכוללות את הים התיכון ואת מפרץ אילת. בחופי הים התיכון בישראל עיקר הקרקעית מורכבת ממצע רך (חול או טין) ובה חיות בעלות יכולת התחפרות או עגינה בחול כגון אלמוגים רכים, חסילונים, תולעים וצדפות, עליהם ניזונים דגי סחוס מקבוצת הבטאים. מתוך הקרקעית החולית מזדקרים רכסי כורכר (בעיקר במרכז ובצפון הארץ), או צונחים לתוך הים רכסים יבשתיים (הכרמל וסולם צור) שיוצרים את השוניות הסלעיות ומהווה בסיס למערכת האקולוגית העשירה ביותר ביצורים חיים בים התיכון. קרקעית הים העמוק חשוכה, קרה ונתונה תחת לחץ אטמוספרי אדיר, אולם בכל זאת עשירה בחיים שהותאמו לסביבה קיצונית זו, כמו גני אלמוגים ונביעות מתאן.

הקבוצה האחרונה הינה מקווי מים (מתוקים) פנים-ארציים. ישראל מצויה באזור יובשני למחצה, ולכן מקווי מים עיליים על טיפוסיהם השונים הם נופי טבע נדירים וייחודים. המעיינות מספקים מקום מפלט לח וקבוע לצמחים ובעלי חיים שונים ומעשירים את מגוון המינים באזור, כמו גם מהווים נקודת שתייה חיונית, למשל לעטלפים. גם נחלי ישראל, בין אם זהו נחל איתן המוזן במי מעיינות, או נחל עונתי הזורם זרימה שיטפונות בחורף, מהווים מוקד של טבע ומסדרון אקולוגי שהוא ציר תנועה והפצה לבעלי חיים וצמחים. בריכות חורף הן גופי מים עונתיים המאכלסים מינים ייחודיים של צמחים ובעלי חיים, אשר נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות במינן על מנת לסיים מחזור חיים שלם בתוך התקופה הקצרה שבה מתקיימים מים בשלולית – ולאחריה עליהם לשרוד את עונת היובש עד החורף הבא.

מערכות אקולוגיות והאדם

טבע בריא בישראל הוא חיוני לנו – פגיעה באיזון המערכת האקולוגית משמע פגיעה ברווחת האדם.

המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן, מספקים לנו תועלות רבות כגון מזון, חומרי טבע לצורכי פיתוח תרופות, ושירותי תרבות למטרות נופש, תיירות ומורשת. הם גם מספקים לנו שירותים רבים עליהם בני האדם מסתמכים כמו ייצור כל החמצן שאנחנו נושמים, האבקת גידולים חקלאיים וטיהור מים ואוויר. 

התלות של האנושות בטבע וניצול התועלות שהוא מספק משפיע רבות על תפקודן של המערכות האקולוגיות. לא רק שמשאבי הטבע עצמם חשופים לניצול יתר, אלא השירותים שהמערכת האקולוגית מספקת לנו נמצאים תחת איום. איומים אלה כוללים את הרס בית הגידול (למשל בעקבות בניה או התמרה לחקלאות), ציד/ דיג, זיהום, שינויי אקלים ומינים פולשים.

כל עוד נשמור על בריאות המערכות האקולוגיות, נוכל להמשיך ליהנות מהתועלות האקולוגיות התומכות בחיים שלנו על פני כדור הארץ וחוסכות לנו כסף רב. כיום, בכדי לאפשר למקבלי החלטות ובעלי עניין לנהל את בריאות המערכות האקולוגיות ושמירה על המגוון הביולוגי, לשירותי מערכת רבים מצמידים גם ערך כלכלי המבוסס על העלות של חלופות מעשי ידי אדם לאותו שירות אקולוגי. הקצאת עלות כלכלית לטבע, מניעה את תפיסת ניהול שמירת הטבע לכיוון רב-תחומי המכיר בחשיבות של ניהול שיקולים עסקיים ואחריות תאגידית במסגרת ניהול סביבתי.

ישראל מחויבת לשמר לפחות 17% משטח כל מערכת אקולוגית עד שנת 2020. חלק מהמערכות האקולוגיות מיוצגות בצורה טובה בתוך שמורות טבע מוכרזות, אך חלק מהמערכות האקולוגיות מיוצגות בצורה דלה בשמורות הטבע, ולכן עתידן מצוי בסכנה. חלק מאותן מערכות אקולוגיות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרות.

הסיכון על מערכות אקולוגיות אלה מחייב אותנו לנקוט בשני מהלכים: האחד, לקדם את חלקן כשמורות טבע מוכרזות, והשני – לפעול להגנה עליהן גם מחוץ לתחומי שמורות הטבע.

 

חלוקת ישראל לקבוצות של מערכות אקולוגיות

חלוקת ישראל לקבוצות של מערכות אקולוגיות | קרדיט תמונה: מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית (המארג, דו"ח ביניים, מאי 2017).

 

מגוון מערכות אקולוגיות בישראל | צילום: אלון רוטשילד, גיל רילוב, אילן שחם.

מגוון מערכות אקולוגיות בישראל | צילום: אלון רוטשילד, גיל רילוב, אילן שחם.

 

דבורי בר