הים העמוק – חשוך, קר אבל מיוחד

"אוספי השאריות":

המזון בים מגיע, בבסיסו, מיצורים המנצלים את אור השמש (כמו אצות), ואלה נמצאים במים הרדודים, עד עומק של כ-200 מ' שאליו חודר אור השמש.

בעומק הים החשוך לא קיים בסיס מארג המזון המבוסס על השמש, ולכן יצורי הים העמוק ניזונים בחלקם מה"שאריות" מלמעלה: חלקיקי מזון, שאריות של יצורים חיים והפרשות של בעלי חיים אשר "נושרים" מהמים העליונים אל עומק הים.  תופעה זו מכונה גם "שלג ימי" בגלל שהיא נראית כפתיתים לבנים הנושרים מטה.

חיות הניזונות מהשלג הימי כוללות, למשל, את אלמוגי המים העמוקים, ספוגים, תולעים צדפות, ושפע של מיקרו אורגניזמים אשר מפרקים את הנשורת והם עצמם הופכים לבסיס מארגי מזון של הים העמוק. כל אלה המקיימים עולם חי עשיר המתבסס על מה שמגיע מהעולם המואר שלמעלה.(2)

״עשה זאת בעצמך״:

יש כאלה שלא צריכים טובות מהשמש…

• נביעות מתאן קרות (3)
  החיים על פני כדור הארץ התחילו, כנראה, בים העמוק, במקור אנרגיה שאינו מתבסס על אור השמש, אלא דווקא על נביעות קרות של גז מתאן מהקרקעית. סביב נביעות אלה התפתחו חיידקים המנצלים את המתאן כחומר גלם לתהליך כימי המפיק אנרגיה. חיידקים אלה מצטרפים לבסיס מארג המזון הימי, המפרנס תולעים, קיפודי ים, סרטנים, צדפות, דגים ושפע של חי ימי, המהווה אי של עושר ביולוגי בלב הים העמוק. חלק מהתולעים אף חיות בסימביוזה (שיתוף) עם חיידקים המצויים בתוך גופן ומספקות להן מזון באמצעות התהליך הכימי של הפקת אנרגיה מן המתאן. נביעות אלה אף מייצרות מצע קשה שהוא תוצר של הפעילות הביולוגית. על סלע זה מתיישבים שפע יצורים, והוא מקור נוסף לעושר ביולוגי הנובע מהמורכבות המבנית של המצע.
• נביעות הידרו- תרמליות (2)
  מקור נוסף לאנרגיה כימית בים העמוק הוא נביעות חמות עשירות במינרלים של ברזל וגופרית, אותם מנצלים חיידקים מיוחדים להפקת אנרגיה.

(2) ברנע א. 2016. המצע הרך בים התיכון. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
(3) סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש ולהפקה של נפט ושל גז טבעי בים –חלק ג'. 2015.  איסוף וניתוח מידע סביבתי קיים, מיפוי בתי גידול והצעה למדדים לפגיעות אקולוגית בהקשר לפעילות הנדסית של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי במרחב הימי של ישראל בים התיכון. דוח חקר ימים ואגמים לישראל )חיא"ל) IOLR Report H20/2015. דוח מכון גיאולוגי GSI/11/2015.

אחת התופעות המדהימות בים העמוק היא התקשורת. בסביבה חשוכה, בעלי החיים מתקשרים זה עם זה באמצעות צלילים, "ריחות" (תקשורת כימית), ובעיקר – בעזרת אור.

כולנו מכירים את הגחליליות, המתקשרות זו עם זו בעזרת הבהובי אור בלילה החשוך. ביבשה זוהי תופעה נדירה, אך בים העמוק זו תופעה נפוצה ביותר, אשר נמצאת בשימוש של למעלה מ75% מהיצורים! (4)

אור משמש את האורגניזמים במעמקים כדי לתקשר עם בני זוג, למשוך טרף, לבלבל טורפים, ועוד. דוגמאות מוכרות הן דג החכאי, המציב פיתיון של כדור אור לפני פיו העצום בתקווה למשוך טרף, ודיונון שמפזר ענן של אור מסנוור בעת הימלטות מטורף.

(4) Martini, S. and Haddock, S. H. D. Quantification of bioluminescence from the surface to the deep sea demonstrates its predominance as an ecological trait. Sci. Rep. 7, 45750; doi: 10.1038/srep45750 (2017).

כיום מבוצעות בים העמוק בעיקר פעולות הקשורות לחיפוש והפקת אנרגיה.

פעולות אלה פוגעות במערכת האקולוגית הן בשלב החיפוש (הפעלת מכשירי סונאר עוצמתיים שפוגעים בחלק מהיצורים החיים), בשלב קידוחי הניסיון (פגיעה בתשתית הקרקע ופוטנציאל זיהום), קידוחי ההפקה (פגיעה בתשתית הקרקע ופוטנציאל זיהום, הנחת תשתיות הולכה, זיהום תאורה ורעש).

פעילויות דיג מכמורת בעולם מגיעות לעיתים גם לעומקים גדולים של מאות מטרים (נכון להיום – לא בישראל) , ושם זורעות הרס רב על פני כל יצורי הקרקעית השוכנים בים העמוק.

ככל שתתפתח הטכנולוגיה, עלול דיג המכמורת להעמיק ולחרוש את הקרקעית בצורה אינטנסיבית יותר בים העמוק, גם בישראל. יש לוודא שלא יותר למכמורת לבצע דיג בים העמוק (5).

בעתיד, עלולים לצוץ איומים נוספים, במקרה שיתגלו מרבצים של מינרלים בקרקע הים (6).

(5) www.savethehighseas.org/deep-sea-fishing
(6) www.savethehighseas.org/deep-sea-mining

• הכרזה על שמורות טבע ימיות של הים העמוק, הן בתחומי המים הטריטוריאליים (למשל שמורת ים אכזיב, ממרחק של 15 ק"מ מהחוף ועד גבול המים הטריטוריאליים), והן בתחומי המים הכלכליים. בשמורות אלה, כמוכתב על ידי חוק שמורות הטבע, יש למנוע כל פגיעה בעולם החי, כולל פעילות דיג למינהו.
• הסדרת קידוחי גז ונפט, לרבות שלב החיפוש וקידוחי הניסיון, במסגרת רגולציה מחמירה של המשרד להגנת הסביבה, ותוך אישורם במסגרת וועדה מעין תכנונית, כפי שתעוגן במסגרת חוק האזורים הימיים.
• איסור דיג מכמורת בים העמוק.