חולות החוף

השלוחה הצפונית ביותר של מדבר הסהרה – חולות מישור החוף הם מערכת אקולוגית ייחודית בישראל. מרחוק, המרחבים החוליים הגדולים אולי נראים כאילו אין בהם חיים, אבל כשמסתכלים מקרוב מגלים מינים ייחודיים רבים של יונקים, זוחלים, חרקים, חלזונות וכמובן צמחים. החיים בסביבה החולית לא פשוטים ולבעלי החיים והצמחים יש התאמות מיוחדות כדי לשגשג שם ורק שם. אך חולות החוף הולכים ונעלמים מהנוף הישראלי וגם אלו שנותרו עומדים תחת איום מתמיד.

דיונות במישור החוף| צילום: עודד כהן

ייחודיות אקולוגית של חולות החוף

המרכיב העיקרי של החול הוא קוורץ (צורן), אותו חומר שממנו זכוכית עשויה. חולות החוף בישראל הם תוצר בלייה של סלעי גרניט באתיופיה ואבני חול בסודן, הנשטפים אל נהר הנילוס (היאור) ומשם מוסעים על קרקעית הים התיכון עד לחופי צפון סיני, ישראל ודרום לבנון. בסוף מסעם, הם נערמים על היבשה ויוצרים דיונות (חוליות).

הצומח והחי בחולות מותאמים לתנאים המיוחדים השוררים בהם – עליהם להתמודד עם אתגרים קשים, כגון: טווח טמפרטורות רחב ביום ובלילה, היעדר מים על פני השטח, נדידת החול היוצר כיסוי ו/או חשיפה של השטח, קושי בתנועה על החול ובהתחפרות בתוכו, ושחיקה בגלל פגיעתם של גרגרי החול הקשים.  

זה לא צירוף מקרים, אם כך, שהחולות עשירים ביותר במיני צומח וחי אנדמיים (מקומיים) אשר מתמחים בחיים בסביבה ייחודית שכזו. למשל, 40% מכלל מיני הצמחים האנדמיים של ישראל חיים בחולות החוף וקרקעות קלות נוספות, כמו הארכובית הארצישראלית. בנוסף, ושלושה מתוך חמשת היונקים אשר קיימים רק בישראל (המין מריון החולות, ועוד שני תת- מינים של מכרסמים) חיים ספציפית בחולות החוף. למעשה, בעקבות המפגש הנדיר של אקלים ים-תיכוני עם החול, חלק מהמינים והתת-מינים המיוחדים של החולות התפתחו באופן מקומי ומהווים 'מעבדה' אבולציונית – כר פורה להתמיינות של מינים חדשים.

כך לדוגמא, רצועת החוף של ישראל מהווה גבול תפוצה צפוני לגרביל החולות, מכרסם אשר נפוץ במדבר הסהרה, ולגרביל החוף הנפוץ מלוב עד מצרים וישראל. אוכלוסיית גרביל חוף שהיגרה צפונה בחולות החוף של ישראל, התאימה את עצמה לתנאים הים-תיכוניים, וכך נוצר תת מין אנדמי לגרביל החוף בישראל בשם גרביל אנדרסון. גם הסביון האביבי שהתבסס בחולות במשך שנות אבולוציה, התאים את עצמו לתנאי הגידול הקשים של החול סמוך לקו החוף. כך התפתח המין סביון יפו, שהוא אנדמי לישראל סיני ומצרים. 

חיות רבות נוספות, אשר בעלות התאמות מרשימות לחיים בבית הגידול המאתגר, קוראות לחולות החוף בית. כך זוחלים כמו הלטאה נחושית חולות ונחש החולות מותאמים לתנועה והתחפרות בתוך החול בכדי לברוח מהחום במהלך היום. חסרי חוליות כגון התיקנחול שיודע להפיק מים מהלחות באוויר, וחלזונות שמתחפרים בחול חיים בחולות החוף.

אך לחולות תפקיד חשוב לא רק עבור בעלי החיים והצמחים שגדלים בו, אלא גם עבורנו. החולות תורמים למשק המים של ישראל בכך שהגשמים המחלחלים בקלות דרך גרגרי החול וממלאים את מאגר המים התת-קרקעי (אקוויפר החוף). הם גם נכס תיירותי חשוב בישראל, במיוחד בעקבות קרבתם לים, ומהווים כר נרחב לפעילות חינוכית בתחומי דעת שונים ובהם: ביולוגיה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת.

נחש חולות | צילום: עודד כהן

סביון יפו | צילום: יובל ספיר

נחושית חולות | צילום: בועז שחם

אתגר שימור חולות החוף

למרות חשיבותם הרבה עבור השמירה על המגוון הביולוגי של ישראל ועל התרבות והמורשת, כבר 70% מהחולות שהיו קיימים בשנות ה-40 של המאה הקודמת נעלמו. כיום, כמעט חצי משטחי החולות שנותרו אינם מוגנים ומאיימת עליהם סכנת פיתוח. אם תוכניות פיתוח אלו ימומשו, יוותרו פחות מ-50 קמ"ר של חולות טבעיים במישור החוף של ישראל.

מלבד פיתוח, איומים נוספים על חולות החוף הינם התבססות של צמחים פולשים, זיהום אור, רכבי שטח, וכרייה בלתי חוקית. לכן, על קובעי המדיניות לנהל את משאבי הטבע בארץ באופן מושכל ומקיים למען הדור הזה והדורות הבאים. שמירת הטבע בחולות מהווה אתגר לאומי  ולכן יש לקדם על שטחי החולות הטבעיים תכניות לשמורות טבע, ואת החולות המצויים בסמוך או בתוך הגושים האורבניים לנהל כפארק טבע עירוני, כמו חולות חולון.

פעולות כריית מאגר, ללא היתר בניה כחוק, בחולות ראשון לציון | צילום: אלון רוטשילד