מה הם מינים פולשים?

מינים פולשים הם אורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי כתוצאה מפעילות אדם, שאוכלוסיותיהם התבססו והתפשטו בסביבה החדשה אליה הגיעו, ושגורמים בה נזק למערכות טבעיות ולאדם. בחלק מהמקרים מגיעים המינים הפולשים כ"נוסעים סמויים" על סחורות ומטענים הנכנסים למדינה באופן חוקי, למשל בתוך מטען אישי של נוסעים, בסחורות חקלאיות, על חיות מחמד, או במי נטל של אוניות.

במי פוגעים מינים פולשים?

מינים פולשים (Invasive alien species) הם אורגניזמים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות מכוונת של האדם, או שהוחדרו על ידו לאזורים חדשים ללא כוונה. אוכלוסיותיהם מתרבות בבר, מתפשטות, ומשפיעות על התפקוד של המערכות האקולוגיות ועל התועלות שהאדם מפיק ממערכות אקולוגיות אלה. תופעת המינים הפולשים לא פסחה גם על ישראל, ומספר מיני חי וצומח כבר חדרו ארצה והם גורמים לנזקים נרחבים. הם גורמים לנזק כלכלי עולמי של כ־ 1.4 טריליון דולר בשנה. הם מאיימים על החקלאות שלנו, על הבריאות, המים, הכלכלה, הטבע והסביבה. המינים הפולשים חודרים את גבולות מדינתנו ופולשים לתוכה מבלי שנרגיש בכך. תחילה השפעתם אינה מורגשת, אך לאחר זמן מסוים הם מתרבים במהירות וגורמים נזקים הפוגעים במרקם החיים של האדם ובתחומים החיוניים לקיומו. ביעורם של המינים הפולשים בשלב זה כבר כמעט ואינו אפשרי.

פגיעה בתשתיות

מינים פולשים שונים פוגעים בתשתיות כמו רשת קווי החשמל, סותמים צנרת להובלת מים, חוסמים שדה ראיה בדרכים ופוגעים במבנים ובתי מגורים.

פגיעה במים

מיני צמחים פולשים פוגעים באופן משמעותי באספקת המים, בגלל תכונותיהם השונות מהצומח המקומי – שורשיהם עמוקים יותר ושיעור האידוי שלהם גבוה יותר. יקינטון המים לדוגמא, גרם לאבדן של 10% מהמים הזמינים לאדם באזור בו פלש בנהר הנילוס.

פגיעה בחקלאות

מינים פולשים מהווים מזיקים חקלאיים, עשבים רעים וגורמי מחלות הפוגעים בגידולי שדה, מטעים, בקר, מדגה ועוד. לדוגמא: יקינטון המים מפחית את יבול הדגה באגם ויקטוריה באפריקה, ודבורים פולשות מסכנות את תפקודן של דבורי הבר כמספקות שירות האבקה לחקלאות. דוגמאות אלה ממחישות את הסכנה לביטחון אספקת המזון. חמור מכך – גילוי של מינים פולשים בסחורה חקלאית המיוצאת מישראל עלול לגרום לאיסור ייצוא תוצרת חקלאית למדינות בעלות חוקי פיקוח מתקדמים, כגון מדינות אירופה. עלות הנזקים השנתית לחקלאות ארה"ב הנגרמת בגלל מינים פולשים מוערכת ביותר מ– 60 מיליארד דולר לשנה. החקלאות בישראל נפגעת אף היא קשות ממינים פולשים. מיני אמברוסיה מתפשטים בשדות חקלאיים בשרון, כנפון זהוב מתפשט בשדות מערב הנגב, חדקונית הדקל האדומה פוגעת בגידולי תמרים, המאינה המצויה פוגעת בכרמים ועוד. גם שלל הדיג בים התיכון נפגע בגלל הפלישה הביולוגית, וחלק מההתמעטות הדרמטית בשלל הדגים המסחריים נובע מהמינים פולשים.

עץ דקל שנפגע מהמין הפולש חדקונית הדקל | צילום: אלון רוטשילד

סכנה לבריאות הציבור

צמחים ובעלי חיים פולשים משמשים נשאים (וקטורים) להפצת מחלות לאדם. לדוגמה: יקינטון המים מעודד את נוכחותו של חילזון המפיץ בילהרציה, באגם ויקטוריה ואלף–עלה מימי תורם להתבססותם של יתושים מפיצי מלריה. קיימים מינים פולשים הפוגעים ישירות בציבור – לנמלת האש הקטנה שפלשה לישראל עקיצה כואבת שעלולה אף לגרום לתגובה אלרגית חריפה.

נזקים ממינים פולשים בתיירות

התפשטות מינים פולשים של צומח באזורי חוף גורמת לכיסוי השטח החולי ואבדן הנוף האטרקטיבי לתיירים עד כדי סגירתו לתיירים ונופשים. פעולות הדברה של מוקדי פלישה גורמת לסגירתם של פארקים בפני מבקרים. מינים פולשים עוקצים ומטרידים כגון יתוש הטיגריס האסיאתי ונמלת האש הקטנה עלולים לפגוע בתיירות ברמה האזורית והארצית. מוערך כי אם תפלוש נמלת האש האדומה (Solenopsis invicta) לאי הוואי, היא תגרום לאבדן של כ– 130 מיליון דולר בהכנסות מפעילות נופש בחיק הטבע.

פגיעה במגוון הביולוגי

מינים פולשים מהווים את גורם השינוי השני בעוצמתו להרס המגוון הביולוגי, מעצם היותם מתחרים, טורפים או טפילים של המינים המקומיים ובהעדר גורמי הבקרה הטבעיים על גודל האוכלוסיה של המין הפולש, שנשארו בארץ המוצא שלו. חמור מכך, לעיתים המין הפולש משנה כליל את סביבתו הפיזית, ובכך גורם לדחיקה של המינים המקומיים. כך במקרה של פלישת צמחים מייצבי חולות בישראל (כמו טיונית החולות ושיטה כחלחלה) הדוחקים את המינים המקומיים, חובבי החולות.

מהיכן מגיעים המינים הפולשים?

העלייה בגודל האוכלוסייה האנושית, המסחר הגלובאלי, אמצעי התעבורה המהירים, רמת החיים העולה – כל אלו תורמים להעברה מכוונת או שאינה מכוונת של מינים מאזור לאזור ברחבי העולם. חלק מן המינים הללו מתבססים בהצלחה רבה במקום חיותם החדש וגורמים לנזקים חמורים.
מהרגע שמין פולש חדר לישראל, הוא עלול לעבור ממקום למקום בעזרת חומרי גינון, תשתיות, מצעי בניה וסלילה, כלי רכב, סחורות, ועוד.

כיצד מתמודדים עם הבעיה?

יש לטפל בנושא בצורה מערכתית, על פי שלושה קווי הגנה:

א. מניעת חדירה לישראל – להקים ולתקצב גוף ייעודי לטיפול כולל במניעת חדירה של מינים זרים בעלי פוטנציאל פלישה לישראל גוף זה יגן על כלל האינטרסים הציבוריים, המקיפים לא רק את הגנת החקלאות אלא גם הגנה על המגוון הביולוגי, המים,התשתיות, בריאות הציבור והתיירות.

ב. ביעור מוקדים חדשים של מינים פולשים – להקים ולתקצב היערכות מוקדמת לאיתור וביעור של מוקדי פלישה חדשים.

ג. צמצום הפצת פולשים שהתבססו – לנקוט פעולות לצמצום אמצעי ההפצה של מינים פולשים בתוך ישראל (בתחום חיות המחמד, הגינון, המחצבות והתשתיות).

פיקוס פולש בשמורת נחל ערוגות | צילום: אלון רוטשילד